מהזוית שלי, כנרת- ים של חיים אינו עוד סרט קולנוע. השקעתי ביצירתו עשרים שנות צילום. פרק ארוך ומרגש בחיי. סיפור הסרט נכתב ונערך מתוך אלפי שעות של חומר מצולם. מאות רבות של ימי צילום חוויתי בכנרת. הצלחתי להתגבר על "ההפרעה" האנושית הבלתי פוסקת ולפגוש, להכיר ולאהוב יצורים רבים החולקים איתנו את הארץ הזאת, את החופים ואת המים. מעגלי חיים עדינים ומרגשים.

כדי לחיות את האינטימיות המירבית של "גיבורי" יצירתי השתמשתי במצלמות רבות, באמצעי הסוואה ואף בהחתמה של זוג חתולי ביצה, באישור מיוחד של "רשות הטבע והגנים"  ובעזרתם של עמיצור בולדו וד"ר ליאורה גלס-אלון. בשלבי העריכה והליטוש של הסרט כבר לא הייתי לבד. חברו אלי המפיק מארק רוזנבאום "טרנספקס הפקות" וכמה יוצרים מאד מוכשרים...  ציפי רז-, העורכת, קיבלה את החומר הרב , מאורגן לפי הפרקים שבסיפור, למרות שאני המשכתי להעמיס עליה חומרים חדשים שצלמתי ככל שהכנרת שינתה פניה עם עליית המפלס של השנים האחרונות. עם אורי אופיר שכתב את המוסיקה הסימפונית היה לי קשר עוד מימי "ארץ בראשית".
שיתפתי אותו בכיווים המוסיקלים שעורר אצלי החומר המצולם לאורך השנים.
לא פעם,בעת הצילום, התרחשו ארועים שהכתיבו תפנית בסיפור ונתנו לי כיוון למוסיקה שאני רוצה....בכל אלה שיתפתי את אורי . במשך חודשים הוא ישב מול הסרט הערוך והלחין את המוסיקה הסמפונית . הוא מאד הקפיד להניח את המוסיקה באופי הנכון של הסצנה כך שתשלים עם קולות הטבע סיפור חוויה מרגש. 
לרשימת יוצרי הסרט הצטרפו רחל שפירא שכתבה את מילות השירים ועילי בוטנר שהלחין אותם. הם היו אורחים קבועים באולפן של אורי במשמר העמק, אליהם הצטרפו ירדנה ארזי ואדר גולד שבאו להקליט את השירים.
שלי בר-און עיצבה את פס קולות הטבע ואחראית למיקס הסופי. היא קיבלה סרט כמעט ללא קולות טבע. הרעש הסביבתי בכנרת לא מאפשר לשמוע את הטבע. את כל הקולות של בעלי החיים ושל הסביבה היא בנתה באולפן הקול שלה בפריס ובביתה, תוך שימוש בקולות שנוצרו באולפן , ובארכיון הקולות אותם אספתי לאורך השנים ברגעים בודדים של שקט אנושי.
ריקה רוסו-סינה ונתן ברנד עזרו לי בניסוח הסיפור שאותו מביאה בקולה הדר מרקס.

אלון ברק ,שרק פתח את אולפן RED PILL ,קיבל את הסרט לליטוש התמונה והצבע. הוא קיבל סרט שצולם לאורך 20 שנה במצלמות רבות שאיפינו את השינויים הטכנולוגים לאורך השנים. בידע ובכישרון רב הוא נתן לתמונת הסרט  אופי וצבע אחידים בהתאם להתפתחות הסיפור. התוצאה מרהיבה.

תודה לדונה גלייט ששנים היתה עוזרת עריכה ועזרה לי באירגון החומר המצולם. וכמובן למשפחה הרחבה והתומכת  שמלווה אותי בכל שנות יצירתי.

את הכנרת אני חווה כל חיי. אני אחד היצורים שנולד על חופיה(בבית החולים הסקוטי בטבריה, כמה עשרות מטרים מהמים.). יש לי את הכנרת שלי, בדם ובנשמה... ראיתי וחוויתי אותה בשנות שפל וגאות. פושטת ולובשת מראה בהתאם לעונות השנה המשתנות. תמיד צעירה. תמיד יפה, תמיד אהובה.

משה אלפרט